הכותב: זהר הר נוי, עורך דין

משמורת ילדים, לעתים נראה כי מדובר במושג פסיכולוגי ולא חשוב אשר רק אומר מיהו ההורה שמקבל את הזכויות הכלכליות מהמדינה ובמקרים מסוימים אף יכול להוות שיקול בהפחתת מזונות ילדים.

לכאורה, נראה כי בהסכמים שקשורים במשמורת ילדים החשיבות בנוגע למשמורת הילדים הינה בעיקר כלכלית ופסיכולוגית, שהרי אין חולק כי ההורה המשמורן ישמח לקבל את הכותרת לעצמו שהוא ההורה המשמורן, גם ללא כל משמעות אמיתית למושג זה.

יחד עם זאת, כידוע, ישנו היבט נוסף אשר משפיע על הסכמי משמורת והוא שינוי מקום המגורים או הגירה של הילד בעתיד, כך שזמני השהות של הילד עם ההורה הלא משמורן יפחתו באופן משמעותי לאור ההגירה של ההורה המשמורן עם הילד.

כידוע, מרבית הסכמי הגירושין כוללים תניות שונות ואחרות אשר קובעות כי במקרה של הגירה, הצדדים ינסו להגיע להסכמות בדבר זמני השהות, או תניות שונות אשר קובעות מרחק מקסימלי אשר יאפשר להורה המשמורת להתרחק ממקום המגורים בלבד.

למרבה הצער, למרות העובדה שבמרבית המקרים מושקעת מחשבה רבה בסעיפים אלה בהסכמי הגירושין, פסיקת בתי המשפט אינה מייחסת חשיבות מספקת להסכמים אלה, ומבטלת אותם במחי יד, והכל בשם עיקרון טובת הילד, וזאת מבלי ליתן סנקציה להורה אשר הפר את ההסכם, בין אם ההסכם קבע שיש לאפשר הגירה ובין אם ההסכם קבע שאין לאפשר הגירה.

לעניין זה, ר', בין השאר, את דבריו הברורים של כב' שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד בתמ"ש (ת"א) 7266-02-14 פלונית נ' אלמוני (3.11.2015):

"הסכמות ההורים אינן מחייבות את הקטין, ובמסגרת פסק דין זה לא ניתן להסכמות אלה כל משקל".

אין חולק כי מדובר בדבר מקומם. מחד גיסא, בתי המשפט מעודדים בני זוג והורים להגיע להסכמות בדבר משמורת ילדים על שלל היבטיה ומאשרים את ההסכמים הללו, גם לאור תניות ההגירה שבתוכן, אך במקרה שאחד הצדדים מפר את ההסכם (בין אם בשל הגירה ובין אם בשל התנגדות להגירה) בית המשפט כלל לא מתייחס להתנהגות הפסולה של הצד אשר הפר את ההסכם ועל פי רוב שולח את המקרה לבחינה אצל שירותי הרווחה שימליצו אם לאשר את ההגירה או לא ובמקרים מיוחדים יותר מערב פסיכולוג אשר יתן הערכה מקצועית לשאלת ההגירה האמורה.

ויודגש, במרבית המקרים כלל לא ניתן משקל למה שההורים רצו בהסכם, וההסכמה הקודמת שלהם בעניין זה לא משחקת כלל תפקיד בהחלטת בית המשפט בשאלה האם יש להתיר או למנוע מאחד ההורים להגר עם הילד.

עורך דין הר נוי מזהיר כי מצב זה שבו הסכמות שנכתבו לאחר מחשבה, ולעתים אפילו תוך כדי ויתורים שונים של הצדדים בהסכמי גירושין כוללים, משונות כלאחר יד ומבלי להטיל סנקציה כלשהי על ההורה שהפר את ההסכם, מהווה סתירה מוחלטת לכלל הידוע במשפט הישראלי שחוזים יש לקיים.

הפתרון לדבר הינו ברור, הכנסת סעיפי סנקציות כלכליות על צד אשר יפר את ההסכם, אשר ימנעו או ירתיעו את אחד הצדדים מלהפר את הסכם המשמורת, וזאת גם כאשר בעתיד יהיו נסיבות עתידיות אשר יניעו את אחד הצדדים להפר את הסכם המשמורת.

כי מוטב כי כבר בהסכם הצדדים יקבעו בטוחות על מנת לקיים את הסכם המשמורת ככתבו וכלשונו.

עו"ד זהר הר נוי הוא סגן יו"ר ועדת דיני משפחה מחוז ת"א והמרכז ועו"ד המתמחה בדיני משפחה, לרבות סוגיות משמורת, הגירה וחטיפה.

הכותב, עו"ד זהר הר נוי, מתמחה בדיני משפחה וקניין רוחני, משמש כסגן יו"ר הועדה לדיני משפחה במחוז מרכז

*כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ומערכת אתר משפטנט – חדשות עולם המשפט ודעות משפטיות מסירה מעצמה כל אחריות בנוגע להסתמכות על מאמר זה.

 

מודעות פרסומת