הכותב: זהר הר נוי, עורך דין

כידוע לכל, בענייני משפחה הקשורים ישנה סמכות מקבילה במרבית הנושאים בין בית הדין הרבני ובין בית המשפט לענייני משפחה כאשר מדובר בתביעות הקשורות לתביעת גירושין, וזאת למעט תביעת הגירושין עצמה שבה לבתי הדין הרבניים ישנה סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושים של הצדדים.

כידוע לעורכי הדין העוסקים בדיני משפחה, אחד ההבדלים המהותיים והעיקריים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה היא העובדה שבתי הדין הרבניים נוטים שלא לפסוק כלל הוצאות משפט בהליכים משפטיים, ואילו בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים הוצאות משפט חדשות לבקרים, וזאת בשל יישום הלכת העליון בפס"ד תנובה אשר מיושמת בצמצום בענייני משפחה בשל הנימוק החוזר – לשם מניעת ליבוי הסכסוך והלהבות.

בשבועות האחרונים הגיעו לידי שני פסקי דין שלעניות דעתי מסמנים את שינוי גישה בפסיקת בתי הדין הרבניים בעניין הוצאות משפט, וזאת בעיקר כאשר אחד הצדדים התנהל בצורה בלתי הוגנת בעליל.

כך, למשל, בתיק שהתנהל בבית הדין הרבני בחיפה פסק בית הדין הרבני בחיפה את הסכום הגבוהה של 50,000 ₪ לטובת המבקשת ועוד 20,000 ₪ לטובת אוצר המדינה בשל התנהלות המשיב שהכריח את אחד העדים (רב) לשקר לבית הדין הרבני, ורק בשל חקירתו הצולבת של בית הדין התגלו שקריו של העד אשר פרץ בבכי והודה ששיקר לבית הדין ואף רץ לכיוון המשיב ואמר לו "אני כבר לא יכול לשקר ולא יכול לעמוד בזה…". ופנה לאישה ואמר לה "סליחה שיקרתי.

למותר לציין כי צדק בית הדין כאשר קבע הוצאות משפט גבוהות שכאלו, שתואמות את הדין העברי והמשפט הישראלי, אך החלטתו אינה נחשבת חזון נפרץ במשפט הישראלי.

זאת ועוד, בתיק אחר שהיה בבית הדין הרבני ברחובות פסק בית הדין הרבני (כב' הרב יהודה שחור) הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ בגין העובדה ששני הצדדים ניסו לרמות את הרבנות על ידי הבאת עדים שאינם הכירו את הצדדים המתגרשים לעדות גירושין, וזאת כאשר נקבע שהאישה היא זו שיזמה את התרמית, וזאת בהתאם לגרסת העדה שלא הכירה את הצדדים שהביאה האישה.

הכותב, עו"ד זהר הר נוי, מתמחה בדיני משפחה, משמש כסגן יו"ר הועדה לדיני משפחה במחוז מרכז

*כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ומערכת אתר משפטנט – חדשות עולם המשפט ודעות משפטיות מסירה מעצמה כל אחריות בנוגע להסתמכות על מאמר זה.

 

מודעות פרסומת