הכותב:  עו"ד זהר הר נוי.

התעלמות משאלות מיסוי, שוני מהותי בקביעת המזונות, התעלמות מתרחישים בעייתיים, היעדר סנקציות על מעבר מגורים ועוד. כל אלה עלולים לעלות ביוקר ולגרור את הצדדים חזרה לבית המשפט.

עורך דין זהר הר נוי מומחה לדיני משפחה פורש בפנינו טעויות נפוצות (ונפיצות) שקורות בהסכמי ממון של בני זוג.

הפסיקות הלא אחידות בעליל של ערכאות בתי המשפט לענייני משפחה לאחרונה והחוק החדש, המנסה לגרום לצדדים להגיע להסכמות בכל מחיר, גם כאשר מדובר בסכסוך שאינו מתאים לגישור בעליל, מגבירים את הצורך בהבנה ובהכרה יסודית של עורך הדין את החקיקה והפסיקה הישראלית.

מאמר קצר זה סוקר שש טעויות נפוצות (אך לא היחידות) שעורכי דין עושים בהסכמי גירושין כאשר הם אינם מודעים להיבטים השונים והמורכבים של הסכם זה.

1.   התעלמות משאלות מיסוי:

אחד  הנושאים המרכזיים שנמצאנו למדים מעיון בהסכמי גירושין הוא חוסר ההבנה של הצדדים (ולפעמים אפילו של גורמים די מקצועיים) בנוגע להשלכות המיסויות של הליכי הפירוד בין הצדדים – למשל, בשאלה האם כדאי לקבוע תשלומי מזונות שיהיה ניתן לקבל עליהם נקודות זיכוי או לקבוע תשלום חד פעמי, כיצד להשתמש בפטורים המיוחדים לפי חוק מיסוי מקרקעין וכדומה.

2.   התעלמות מהתייחסות לשאלה העתידית בנוגע למקום מגורים של הצדדים

נושא נוסף חשוב שצדדים ממעטים להתייחס אליו הוא מקום המגורים העתידי של הילדים המשותפים. לא אחת, זמן מה לאחר הגירושין אחד הצדדים מחליט לעבור מקום מגורים ולנתק את ההורה השני מהילדים או להתנתק מהילדים בשל אילוצים שונים.

בהסכם המנוסח כיאות תוכלו לקבוע מה תהיה ההשפעה של מעבר מגורים של אחד ההורים הרחק מהילד (למשל, שינוי המשמורת או קביעת סכום מזונות חדש) או ההשפעה של מעבר מגורים של אחד ההורים עם הילד (קביעה למשל של פיצוי כספי שימנע מהורה לנסות להרחיק את הילד מההורה השני) וכו'.

3.   אי קביעת נוסחה מפורטת דיה למימוש או מכירת נכסים משותפים

במרבית המקרים הנכס העיקרי של הצדדים הוא הבית המשותף. אף אחד מהצדדים לא יכול להרשות לעצמו לרכוש את החלק של הצד השני, או שאף אחד מהצדדים לא מוכן לוותר לצד השני על הבית.

לדברי עורך דין זהר הר נוי , לרוב, הצדדים מנסים להימנע ממכירת הבית המשותף באמצעות כונס נכסים על ידי מכירה בשוק החופשי. לכאורה, מדובר בפתרון האידיאלי עבור הצדדים – הדירה תימכר במחיר גבוה יחסית לעומת המחיר בהליך של כינוס והצדדים אף נמנעים מתשלום עבור פעולות כונס הנכסים, שיכול להגיע בנקל ל-4% מערך הנכס ואף יותר מכך.

עם זאת, אליה וקוץ בה. הסכסוך בין הצדדים יוצר משבר אמון קשה ביותר, כך שכל אחד מהצדדים בטוח שהצד השני בצע עליו "תרגיל" עם הרוכש הפוטנציאלי (למשל, הנכס יימכר במחיר של מיליון שקל והוא ייתן לאחד מבני הזוג חמישים אלף שקל בנפרד על מנת שזה יעזור לו לקיים את העסקה), ובשל כך הצדדים נתקעים בשל אי חשיבה יצירתית של עורכי הדין או המגשרים, שיכלו לקבוע זמנים למכירה, מתווכים נייטרלים וכו'.

4.   התעלמות מאפשרות הבאת צאצאים נוספים בעתיד

למרבה הצער, במרבית תיקי המשפחה תיק מזונות הילדים מכביד מאוד על ההורה החייב (למותר לציין כי כמעט 100% מהמקרים בישראל החיוב מושת על האב לאור האפליה המגדרית שמיושמת בבתי המשפט ובבתי הדין).

טעות מרכזית ראשית היא הכרזה של אחד הצדדים שהוא ישלם מכספו על הילדים, בין אם נמצאים עמו מרבית מהזמן ובין אם הם נמצאים עמו מעט מהזמן. אותו צד אינו מבין את ההשלכות של התחייבותו לתשלום המזונות שעלול להימשך שנים רבות, ובמקרים לא מעטים להצטבר לסכומים ששוויים כשווי בית.

כך, למשל, חיוב חודשי ממוצע של שני ילדים בישראל עומד בדרך כלל על כ-3,000 שקל (וזאת, על לפי הפסיקה המקלה בחיובו של האב). בחישוב פשוט למשך עשר שנים נוכל למצוא כי מדובר בסכום כ-360 אלף שקל, וזה כאמור מבלי להתחשב בהוצאות שונות ומשונות שהערכאות המשפטיות מרבות להטיל על ההורה החייב.

אין חולק על חשיבותו הקרדינאלית של תשלום ההורה לילדיו ושל העזרה שהוא צריך להעניק להם. עם זאת, התעלמות מהאפשרות שהאם או האב יביאו לעולם בעתיד צאצאים ובשל כך האפשרות לזון את הילדים תקטן ו/או העלות השולית של כל ילד תקטן, עלולה לגרום לכך שהצדדים ימצאו את עצמם שוב מול כותלי בית המשפט בניסיון של אחד הצדדים להגדיל או להקטין את המזונות.

5.   התעלמות מאפשרויות של בן זוג עתידי

אופציה עתידית שהרבה פעמים לא מובאת בחשבון בעריכת הסכם גירושין היא נישואין חדשים או קשר זוגי חדש של בן הזוג לשעבר. שאלה זו רלוונטית במיוחד במקרה שבו נפסקו מזונות בן זוג שאינם קשורים לגט, המוגדרים בדרך כלל  כנכסי קריירה (או מוניטין) ומשולמים כתשלומים עתיים לתקופת זמן קצובה.

כך למשל במקרה שבו בן זוג אחד הרוויח 5,000 שקל בחודש ואילו בן הזוג השני – הקרייריסט – הרוויח 40 אלף שקל בחודש – במקרה קלאסי שכזה סביר להניח שבית המשפט יפסוק תשלומים עתיים. נניח ובמקרה זה בית המשפט קבע תשלומים עתיים למשך שלוש שנים מיום הפרידה, וחצי שנה לאחר הפרידה הכיר בן הזוג הראשון בן זוג חדש שמרוויח 100 אלף שקל בחודש. קשה שלא לחוש את התחושה הצורמת של בן הזוג הקודם נוכח התשלומים העתיים שהוא משלם.

בנוסף לכך, גם פסיקת מזונות ילדים גבוהים לבן זוג אמיד כלכלית יכולה לגרום לכך שבן הזוג השני ינסה להפחית את המזונות אשר נפסקו לו.

6.   התעלמות מהברחות נכסים אפשריות

מקרה שכיח נוסף, אשר בדרך כלל מקבל התייחסות חלקית ביותר בהסכמי גירושין, הוא מצבת כלל הנכסים של הצדדים. ברוב הסכמי הגירושין, לקראת סוף ההסכם, מופיעה בדרך כלל פסקה כללית שמצהירה כי הצדדים הצהירו על כל הנכסים שברשותם.

עם זאת, לא אחת לאחר מספר חודשים (ולעתים אף שנים) מגלה אחד מבני הזוג על הסתרת נכס שנצבר במהלך הנישואין והוסתר על ידי הצד השני במישרין או בעקיפין. הגילוי גורם בנקל לפתיחת הליכים משפטיים נוספים, לליבוי הסכסוך ולשאר מרעין בישין.

עו"ד זהר הר נוי הוא סגן יו"ר ועדת דיני משפחה מחוז ת"א והמרכז, ועורך דין לדיני משפחה וקניין רוחני.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ומערכת אתר משפטנט – חדשות עולם המשפט ודעות משפטיות מסירה מעצמה כל אחריות בנוגע להסתמכות על מאמר זה.

מודעות פרסומת