הכותב:  עו"ד זהר הר נוי.

 כידוע, לאחרונה החלו סדרי דין חדשים בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים שעוסקים בדיני משפחה – החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה.

חוק זה עבר ועובר חבלי לידה לא קלים, לשון המעטה. עורכי הדין לדיני משפחה נלחמים בחוק בכל הכח בשל הפגיעה בזכויות חוקתיות של הצדדים המתדיינים בסכסוכי משפחה, לרבות זכות הגישה לערכאות ואף ארגוני הגברים והנשים מציינים חדשות לבקרים את הנזק שנגרם לכל הצדדים בשל חקיקת ההסדר החדש.

אך מי שנפגע בעיקר מהחוק החדש הם הלקוחות – הצדדים שלמרבה הצער החליטו להיפרד ולפרק את התא המשפחתי מהווים עכשיו שפני ניסוי להסדרים שבחוק החדש.

הבעייתיות בסעיף 3 (א) לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

סעיף 3 (א) לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה קובע בצורה הברורה ביותר כי:

"המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית."

דהיינו – אסור על הצדדים להגיש תובענות בעניין של סכסוך משפחתי בשום פנים ואופן, ובן זוג (או ילד) הרוצה להגיש תביעה חייב תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

מקריאה יבשה של התקנות אין חולק כי יש קודם להגיש בקשה ליישוב סכסוך, גם במקרה שבו ישנה התדיינות משפטית בין בני הזוג בנושאים אחרים, עדיין עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך על מנת לפתוח בהליך נוסף בבית המשפט.

לכאורה, לא מדובר במצב בעייתי כלל ועיקר, שהרי – לשיטת המחוקק- מוטב שבני זוג העומדים בפתחו של סכסוך משפחתי יפתרו את הסכסוך בדרכי שלום.

בפועל, נוצר מצב אבסורדי כך שגם בני זוג שהחלו להתדיין טרם חקיקת ההסדר הנ"ל ועודם מתדיינים בבתי המשפט לענייני משפחה מזה שנים בעניין מסוג מסוים (למשל, מזונות ילדים או חלוקת רכוש) וברצונם להגיש תובענה מסוג אחר (למשל, משמורת ילדים או תביעה נזיקית בין בני הזוג) – נדרשים להגיש בקשה ליישוב כאילו מעולם לא באו בגדרי בית המשפט לענייני משפחה !!!

רוצה לומר, גם במקרה שבו הצדדים למשל הציגו ראיות קשות ביותר אשר מונעות כל סיכוי של גישור עתידי, וגם במקרים בהם הטיחו הצדדים האשמות קשות במסגרת כתבי הטענות השונים – לפי החוק, מחוייבים הצדדים לגשת ליחידת הסיוע ולהמתין לסיום 45-60 של תקופת העיכוב ההליכים לפי החוק החדש, וזאת גם כשברור מעבר לכל ספק סביר כי אין להליך הגישור כל סיכוי.

הפתרון שעולה מהפסיקה ביחס לסעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

לאחרונה פסיקה חדשה של בתי המשפט לענייני משפחה מראה כי שוב הפתרונות היצירתיים מגיעים מהערכאות דלמטה – בתי המשפט לענייני משפחה – שמחפשות לעזור למתדיינים להחלץ מהברוך אליו בגיעו בעקבות החוק, כאמור.

כך, למשל, ב- תמ"ש (פ"ת) 23588-09-16 פלוני נ' פלונית (30.10.2016), נקבע כי במקרה שבו הצדדים נמצאים בהליך משפטי מתמשך (באותו מקרה לצדדים היו כ-12 תיקים שונים אשר נפתחו בערכאות שונות) אין היגיון לשלוח את הצדדים לנסות ליישב את הסכסוך באופן גישורי – כיוון שמדובר בקונפליקט גבוהה.

בפסק דינה מפרטת כב' השופטת שלי רוזמן מפרטת כי לפי החוק אין לבתי המשפט כלל סמכות לדחות תביעות שהוגשו בניגוד לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה מכח החוק לסכסוכי משפחה או התקנות לסכסוכי משפחה.

כמו כן, הוסיפה השופטת כי גם לפי תקנות סדר הדין האזרחי וגם לפי סמכותו הטבועה מכח החוק היא לא מוצאת לנכון לדחות את התביעה, וזאת בעיקר לאור תכלית החוק, כפי שגם עולה מדברי ההסבר להצעת החוק שאמרו באופן מפורש:

"אין מקום לכך שבמקביל לניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה תתקיים התדיינות שיפוטית בחלק מענייני המשפחה בערכאה שיפוטית אחרת. מצב כזה אינו מאפשר את הרגיעה והביטחון הנדרשים לצורך ניהול ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. בשלב הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך הצדדים גם לא תמיד יודעים מהי הערכאה הרצויה להם, האם בכלל פניהם מועדות לגירושין ואילו נושאים הם רוצים לתבוע".

כפועל יוצא ניתן להבחין כי החלטת כב' השופטת שלי רוזמן שייתכן כי אחד החסמים המוזרים שנוצרו בחקיקת החוק ייעלמו עוד לפני התערבות המחוקק, ועל כך נאמר – ובא לציון גואל.

פתרון נוסף אותו הציעה השופטת, כך שקבלת התביעה לא תסתור את החוק החדש, הוא הרחבת הנסיבות לקיצור ההליכים לפי תקנה 16 לתקנות לחוק החדש, כך שכיום לפי החלטת הנ"ל במצב שבו חל סכסוך משפטי בין הצדדים אפשר לקצר את תקופת עיכוב ההליכים של החוק, וזאת למרות העובדה שהחוק מכיל רשימה סגורה של נסיבות לקיצור ההליכים.

אין חולק כי גם אם פסיקתה של השופטת, שלי רוזמן, אינה עולה בקנה אחד עם החוק החדש מבחינה פורמאלית- היא נכונה מבחינה דיונית, תועלתנית, ולדעתי גם תכליתית – ועל כך נאמר, ובא לציון גואל(ת).

* הכותב, עו"ד זהר הר נוי, מתמחה בדיני משפחה, משמש כסגן יו"ר הועדה לדיני משפחה במחוז מרכז.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ומערכת אתר משפטנט – חדשות עולם המשפט ודעות משפטיות מסירה מעצמה כל אחריות בנוגע להסתמכות על מאמר זה.

 

מודעות פרסומת